וורקפלו Token Maxing עם Claude Code
איך לנהל סשנים מקבילים של סוכני קוד ולמקסם שימוש בטוקנים תוך שמירה על איכות.
לסרטון המקוריהגישה מבוססת על פיצול פיצ'רים לסאבטאסקים ומסירת כל אחד לסוכן נפרד בסשן נפרד — כך מקבלים פולאקסים לסקירה במקום קוד ענק אחד בלתי נשלט.
שלבי העבודה המלאים
מסמך עיצוב
מגדירים ארכיטקטורה, סגנון קוד, רכיבי תשתית וגישת פריסה ברמה גבוהה.
פיצול לסאבטאסקים
שוברים את הפיצ'ר ליחידות עבודה קטנות שמועברות לסוכנים.
סשן נפרד לכל סאבטאסק
כל סוכן עובד ב־git worktree משלו — עותק של הריפו — כדי לאפשר עבודה מקבילית.
פקודת goal
הסוכן ממשיך לעבוד עד שמשיג את המטרה; מוסיפים קונסטריינטים כמו כתיבת טסטים ופתיחת PR.
סקירת Pull Requests
בסוף מתקבלים עשרה PR לסקירה; בקוד קריטי מדבגים, בקוד שגרתי בודקים ומסתמכים על טסטי אינטגרציה.
כלים ותשתית שצוינו
מה שצריך להכין כדי שהוורקפלו יעבוד בפועל.
הוקס ב־Claude Code מריצים טסטים כבדים לפני כל פקודה, חוסכים שימוש ב־GitHub Actions ומונעים טיימאאוטים.
32 ג'יגה RAM לא מספיקים לחמישה עד עשרה סוכנים במקביל; הושקעה בשדרוג ל־64 ג'יגה.
סקילס ו־CLAUDE.md נוצרו על ידי הסוכן עצמו לאחר זיהוי משימות חוזרות — לא הוגדרו מראש.
עלויות ו־Self-Hosting
70 מיליון טוקן במחיר API שווים כ־1,850 דולר; בפועל שולם 100 דולר בחודש בלבד בגלל הסובסידיה.
מכונת DGX Spark בכמעט 5,000 דולר שקולה לכמעט שנתיים של Claude Code ב־20x Max, והמודלים המקומיים יהיו איטיים ומוגבלים — לכן כרגע לא כדאי.
קל מאוד ליפול למלכודת לחשוב שאתה פרודוקטיבי כי אתה מייצר כמות גדולה של קוד — זה רחוק מהאמת.
מה עושים עם זה
- כתבו מסמך עיצוב עם ארכיטקטורה, קונסטריינטים ורכיבי תשתית לפני כל פיצ'ר.
- פצלו לסאבטאסקים והריצו כל אחד בסשן ו־worktree נפרדים.
- השתמשו בפקודת goal עם קונסטריינטים של טסטים ופתיחת PR אוטומטית.
- בקשו מהסוכן לזהות משימות חוזרות וליצור סקילס ו־CLAUDE.md בעצמו.
- הוסיפו הוקס להרצת טסטים לפני כל פקודה כדי לחסוך ריצות CI מיותרות.